חבות התקשורת 

"ביקורו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות הברית ברק אובמה בכותל המערבי בשבוע שעבר היה אירוע ציבורי. התפילה, אותה רשם כמקובל במסורת היהודית על פתק והכניס לאחת מאבני הכותל, הייתה דבר אישי. ביום שישי. תלמיד ישיבה, שנכח בביקור, חטף את הפתק מיד אחרי הפתק פורסם במעריב ובו היה כתוב: "אלוהים, הגן על משפחתי ועליי, סלח לי על חטאי ועזור לי להישמר מפני גאווה וייאוש. תן לי את החוכמה לעשות את מה שנכון וצודק ועשה אותי לכלי לביצוע רצונך".
הפרה זו עוברת על כללי האתיקה. לפי סעיף 8 בכללי האתיקה שבדקתי שאומר: "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו." לפי סעיף זה הפרסום עבר על התקנון משום שהם פרסמו את מכתבו האישי של  אובמה שהוא אמור להיות אישי ולא רצה שהוא יתפרסם והם עשו זאת מבלי לאשר איתו. הם חדרו לו לפרטיות משום שבד''כ  אנשים ששמים פתק בכותל הם אינם רוצים שאנשים ידעו מה הם רושמים מפני שיש אנשים שרושמים דברים
אישיים ויקרים ללבם ואין לאף אחד זכות לפרסם אותם בלי האישור שלהם.

הביקורת שלי על ההפרה: ההפרה שנעשתה לפי דעתי הייתה מאוד פוגענית כלפי אובמה. לאף אחד אין זכות לפרסם משהו כל כך אישי שאני בטוחה שהוא לא היה רוצה שאנשים ידעו. זה פוגעני ולא מוסרי ועוד מבן אדם דתי שכביכול מבין מה המשמעות של הפתקים בכותל.

הייתי ניגשת לעיתון אשר פרסם את הכתבה הזו ולהסביר להם שהם הפרו את כלל האתיקה בנוגע לפרטיות משום שהם כביכול יכולים להרוס  את התדמית של אובמה שהם מפרסמים את הפתק שלו שהכניס לכותל.
בנוסף הייתי ניגשת למועצת העיתונות שהם אחראים על העיתונים והייתי אומרים שישימו לב יותר למה שאנשים מפרסמים.

הכתבה עצמה:(+99) התקשורת האמריקאית זועמת על פרסום פתק אובמה מהכותל ב"מעריב" - וואלה! חדשות

השוואה בין משחקי הרעב למופע של טרומן 

שני הסרטים הללו מציגים מציאות מדומה שבה מראים איך השלטון שולט ומחליט על בני האדם איך המציאות שלהם תתנהל.
במשחקי הרעב הממשל שם מחייב אנשים ללא רצונם ובחירתם להכנס אל תוך מציאות מדומה של משחק שבו אחד מנצח זאת המציאות שהם נותנים להם.
במופע של טרומן בונים לו מציאות שהוא אפילו לא מודע אליה וכך גורמים לו לחשוב שזה המציאות שהוא חי בה.

ריאליטי

"תכניות הריאליטי"

שאלת המחקר שעלייה אענה:

"מי המנצל ומי המנוצל בריאליטי?"  
                    

  

מענה לשאלת החקר:

כשמגיע הערב אחרי יום העבודה או הלימודים, המון אנשים מחפשים מה לעשות בזמן שנשאר להן עד שהולכים לישון... הפתרון הכי נגיש ומידי הוא הטלויזיה. אנשים רבים "מבלים" בערב או בזמנם הפנוי בצפייה בתכניות הריאליטי.
מה יש בהן, בתוכניות הריאליטי, שזוכות להצלחה מטאורית שכזו? מה מביא מיליונים להתמכר ולצרוך את הסם הזה.                                                     




           





הטלויזיה משמשת כמנצלת עיקרית. המסר של תכניות הריאליטי היא שהמציאות הינה שדה קרב שבו רק הטובים והחזקים באמת שורדים בו. תכניות המציאות חשופות לביקורת רבה. תכניות אלה מעצם הגדרתן אמורות לשקף את המציאות כפי שהיא ללא התערבות חיצונית. בפועל קיימת, ככל הנראה, התערבות רבה מצד ההפקה במה שמתרחש בתכנית והמשתתפים והצופים כאחד נתונים למניפולציות של ההפקה שנועדו להפוך את התכנית למעניינת יותר לטעמם ולמַגרֶפַת רייטינג ,שתניב רווחים כלכליים גדולים יותר ותהילה ליוצרי התוכנית ומפיקיה. תכניות הריאליטי גורמות לנו, הצופים להיות לא מוסריים ישנם תכניות שבהם מראים דברים לא כל כך מוסריים שגורמים לנו להיות כאלה. מתוך דבריה של ד"ר דורי:  "אנחנו נורא מקפידים להקריא לילדים ספרים שמתאימים להם ולקחת אותם לסרטים שתואמים את גילם, אבל כשזה מגיע לריאליטי פתאום כל זה נעלם. התוכניות האלו מלאות במילים לא יפות, לעתים אפילו קללות, באלימות, פיזית ומילולית, ובתכנים מיניים - כל מה שאנחנו מנסים למנוע מהילדים שלנו להיחשף אליו. הן אולי נראות תמימות, אבל הן ממש לא כך, והילדים, גם הקטנים וגם הגדולים, פשוט מאמצים להם את אותו סגנון - ואחר כך ההורים, המורים או הגננות צריכים לעבוד קשה כדי לבטל את הנזק שכבר נעשה". ( מתוך ynet ) 

תכניות הריאליטי גורמות לנו להיות אלימים  בכך שמראים קטעים שאינם הולמים כלפי הצופים כמו מכות או אפילו קללות שמופיעות על צג הטלויזיה. 
התכניות ריאליטי משקפות לנו מציאות שונה המפיק מצפין מסר והנמען מפענח את המסר לפי מאפייניו האישיים אבל לא תמיד יש התאמה בין ההצפנה לפענוח. 





הטלויזיה משתמשת בהמון אמצעים להצלחה שלהם כמו " מציאות ובדיון", "חדשנות", "מציצנות", "תחרות" ועוד מאפיינים שתורמים להצלחתה של התכנית. הצופים בתכניות הריאלטי הם המנוצלים התכניות משתמשות בהם כדי להצליח גם אם לפעמים ההשפעה על הצופים היא לרעה. ישנם עוד הרבה דברים שהטלויזיה משתמשת כדי "לנצל" אותנו הצופים למטרותיהם. 

מקורות שנעזרתי בהם:

חיים בסרט - על תוכניות הריאליטי - מילה טובה
6 דרכים בהן תוכניות ריאליטי הורסות לכם את החיים | טקסטולוגיה
ynet אובדן הילדות: כיצד הריאליטי הורס את ילדיכם - בריאות

האלימות בתקשורת

כיצד משפיעה האלימות המשודרת על הצופים?- מה התיאורייה הכי נכונה?!

צפייה בלוח המשדרים של הטלוויזיה, בערוץ הסרטים, ערוץ 3, ואפילו ערוץ הילדים וכמובן גם הצפייה בחדשות, מעידה על כך שכמעט בכל התוכניות ישנם תכנים אלימים – פיזיים, מילוליים ומיניים. הצופים, ילדים ומבוגרים, חשופים למידה גדושה של אלימות המשודרת בטלוויזיה מדי יום  מכאן יוצא שהמשפחה הממוצעת מערבת בביתה על גבי מסך הטלוויזיה אלפי אירועי אלימות בשנה.
ישנם כמה תיאוריות שעונות על השאלה "כיצד משפיעה האלימות המשודרת על הצופים?"

ישנה את תיאורית הזיכוך אשר אומרת שיש אנשים אשר צוברים תסכול והם עלולים לפרוק אותו בהיותם במצבי לחץ, תיאורית הזיכוך מתבססת על כך שהאלימות בטלוויזיה מאפשרת לצופים לפרוק מטעני אגרסיה ותסכול באמצעות הצפייה בפעילות אלימה של הגיבורים בטלוויזיה מבלי להתנהג באלימות בפועל.
בנוסף ישנה את תיאוריית הגירוי לאלימות אשר טוענת שהחשיפה להתנהגות אלימה בטלוויזיה משמשת לצופים גירוי המגביר את ההתרגשות ועלול לגרום להתפרצות אלימה.
התיאוריה הנוספת היא תיאוריית הלמידה והחיקוי, הטיעון המרכזי של תיאוריה זו הוא שהצופים עלולים ללמוד ולאמץ התנהגות אלימה בעקבות צפייה באלימות בטלוויזיה.  
אבל השאלה היא מה התיאוריה הכי נכונה לגבי אנשים כיום.

לפי סקר שערכתי התוצאות מראות שאין תיאוריה שהיא הכי נפוצה ונכונה לגבי האנשים לפי התוצאות אפשר לראות שאין תיאוריה אחת שהיא הכי נכונה, ישנם אנשים אשר אצלם מתקיימות כל התיאוריה וישנם אנשים שרק חלק מהתיאוריות נכונות עליהם. ישנם אנשים אשר אוהבים לראות ספורט וממש מתרגשים מזה לדוגמא אבא שלי אוהד מכבי ת"א וכאשר קבוצה נגדית מבקיעה גול הוא הופך לעצבני וכאשר הקבוצה שלו מבקיעה הוא מביע אושר והתרגשות ולא רואים עליו את העצבים והתסכול.
לפי התוצאות רואים שאיין תיאוריה שהיא חד משמעית נכונה.   
 

שער עיתון

זירה 4-גלובליזציה

זירה 4- גלובליזציה

עבודה בתקשורת זירה 4- גלובליזציה    שם: הודיה פוסטלניקו.  כיתה: י6. מורה: נאוה אנקרי. בעבודתי אעסוק ב..: • אמצע דילמה אחת שקיימת בזירה שלמדנו. •אמצע מאמאר אחד אשר יעזור לי לענות על הדילמה שמצאתי. •אקשר שלושה מושגים מתוך הזירה הקשורים לדילמה ואדגים אותם באמצעות שלושה תכנים תקשורתיים. הדילמה בה אעסוק היא: "ההשפעה של הרשתות החברתיות על התרבות ועל האימפריאליזם התרבותי" כעת אציג מאמר שיעזור לי בפתירת הדילמה:  (מתוך: ויקיפדיה.) המאמר מתאר את השינויים של החברה כאשר הרשתות החברתיות הופיעו. הוא מראה שכיום כולם יכולים להתעדכן בדברים אשר קורים בכלל במדינות אחרות, משתמשים באתרים שפותחו בארצות שונות והתרבות של כולם כבר הופכת להיות סוג של אחידה, כולם מדברים אותו דבר, כולם שומעים את אותם שירים, כולם משתמשים ברשתות וכו... הוא מציד את ההשפעה שלו על מדינות אחרות בכך שלכולם כבר יש אותה תרבות, אותו שפה\סלנג, אותם ערכים וזה משפיע על התרבות של המדינות השונות. 3 מושגים מתוך הזירה  הקשורים לדילמה: מושג ראשון: אמריקניזציה: כיום בעידן הטכנולוגי באמצעות תכנים תקשורתיים, תרבות אחרת יכולה לכבוש תרבות אחרת. ארה"ב מספקת תכנים מערביים לכל העולם ומדינות חלשות בהן יש קשיים כלכליים מוותרת על יצור תכנים עצמי שישמרו את תרבותן. התרבות האמריקאית מטמיעה ערכים אמריקאים בתוך התכנים המועברים לארצות השונות.  מזון מהיר וקוקה-קולה נחשבים כיום על ידי רבים כסמלים הבולטים לדומיננטיות ולהשפעה של ארצות הברית. חברות אמריקאיות כמו סטארבקס, מקדונלד'ס, בורגר קינג, KFC, דומינו'ס פיצה מחזיקות כיום סניפים רבים ברחבי העולם. דוגמה מרכזית ובולטת לתופעת האמריקניזציה בתחום המזון ניתן למצוא ברשת המזון המהיר מקדונלד'ס שנוסדה בשנת 1940. היא הובאה לארץ בשנת 1993 כאשר סניפה הראשון הוקם בקניון איילון ברמת גן בתאריך 14 באוקטובר 1993. כיום יש 178 סניפים ברחבי הארץ. מושג שני: כפר גלובלי: כפר גלובלי הוא תיאור של תופעה בה הגבולות בין המדינות מיטשטשים באמצעות טכנולוגיה והעולם הופך לכפר אחד גדול בו למודע ולמסחר אין גבולות. התוצאה היא תרבות אחידה בדפוסי התנהגות, ערכים, שפה, סגנון חיים.  העולם של היום נקרא כפר גלובלי. זאת אומרת תהליכי הגלובליזציה הרבים שמתרחשים בעולמנו יוצרים מעין כפר גלובלי שבו בעצם כל אדם יכול לדעת מה קורה בקצה השני של העולם, להתערב בו ולהתעסק בו.  http://eureka.org.il/item/49164/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99 סרטו זה מציג את ההשפעות של הרשתות על העולם. כולם עכשיו יודעים מה קורה בכל העולם, כולם משתמשים באתרים של מדינות אחרות וכולם כבר מדברים את אותה השפה ואותם ערכים.  מושג שלישי: חברה רב לאומית: חברה המייצרת מוצרים ליותר ממדינה אחת. פעילות חברה זו מותאמת לכלליים ולאילוצים הכלכליים במדינות בה היא פועלת.

תאגידים רב-לאומיים רבים פועלים גם בישראל. הדרך הבסיסית ביותר לכך היא קיום של סניף, סוכנות או זכיין בישראל, העוסקים בשיווק מוצריו של התאגיד הרב-לאומי, כפי שעושים למשל איקאה או זארה ויצרני מכוניות, כגון פורד ופיאט.
מקדונלד'ס או קוקה קולה מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זיכיון למותג.

זירה 3- הומור וסאטירה

	עבודה בתקשורת זירה 3- הומור וסאטירה

 

שם: הודיה פוסטלניקו.
כיתה: י6
מורה: נאוה אנקרי.
נושא: זירה 3- הומור וסאטירה.



שלושת הנושאים אותם אני אסביר וידגים הם:
• התנהגות הומוריסטית.
• פוליסמיות.
•קורבן קומי וגיבור קומי.

כעת אסביר כל אחד מהמושגים ואתן דוגמא לפי 3 תכנים תקשורתיים: 

•התנהגות הומוריסטית-
פעולה שמטרתה לעורר אצל הנמען תגובה של שעשוע, צחוק או גיחוך. אדם המחליק על בננה זו אינה פעולה תקשורתית מכוונת. אדם שמותחים אותו בטלוויזיה זו תהיה פעולה תקשורתית מכוונת שהתוצאה שלה היא צחוק.

דוגמא לשלושה תכנים תקשורתיים:

דוגמה ראשונה: 

https://www.youtube.com/watch?v=72TNw7h0VPo

הוא מתנהג בצורה מצחיקה כדי שהקהל יוכל להנות מההומור המועבר וגורם להם לתוצאה של צחוק.

דוגמא שנייה:

https://www.youtube.com/watch?v=dB8faEo5_fk

בקטע הזה הוא מתנהג גם בצורה הומוריסטית בהתנהגות שלו וגם בדיבור שלו עם חני ויוצר צחוק.

דוגמא שלישית:

https://www.youtube.com/watch?v=4gYAbby--cU

האנשים מתנהגים בצורה מצחיקה אשר אנשים סוג של מתחברים אליה אז זה מחיק ומשעשע אותם.

  

•פוליסמיות-
פוליסמיות-ריבוי משמעויות.
משמעות המילה פוליסמיות היא ריבוי משמעויות, פרשנות שונה לאותו טקסט.
קהל החשוף למסר בין אם הוא כתוב או חזותי יכול לפרש אותו בדרכים שונות ולייחס או לקרוא בו משמעויות שונות.

דוגמאות לשלושה תכנים תקשורתיים:

דוגמא ראשונה:

https://www.youtube.com/watch?v=Ys3hDAdJBcc

ישנם אנשים שהם לא רוסיים או בני זוג של רוסייה אשר לא יבינו באמת את ההומור המועבר.

דוגמא שנייה:

https://www.youtube.com/watch?v=pFV4tm03hZw

יש אנשים עם עדה אחרת אשר לא יבינו את הבדיחה וההומור המועבר.

דוגמא שלישית:

https://www.youtube.com/watch?v=3RoPTmiDLrM

יש אנשים שלא מבינים את הבדיחות אז יהיה להם קשה לזהות את ההומור.

•קורבן קומי וגיבור קומי:
- קורבן קומי: מי שצוחקים עליו, דמות שטוחה ומעוותת שאינה מתפתחת במהלך התכנית .
-גיבר קומי: מצטייר ככוחני ושקרן אך מצחיק, יוצר הזדהות, מציג דמות מורכבת בעלת תכונות שונות ומנוגדות המשתנה במהלך התוכנית.
*אצל שני הסוגים ההומור נובע ממפגשים בין האנושי ובין המכני בין התוכן ובין הצורה, בין גוף ובין נפש מחזרות מיותרות של אותה הפעולה.

דוגמאות לשלושה תכנים:

דוגמא ראשונה:

https://www.youtube.com/watch?v=I17gKl6suWI

בתוכנית זאת האנשים אשר הם הגיבורים הקומיים הם האנשים המותחים, הם אלו שצוחקים על האנשים האקראיים שהם בעצם אלו שצוחקים עליהם.

דוגמא שנייה: 

 https://www.youtube.com/watch?v=-MfN2tb6KBc

במופע זה אדיר מילר הוא הגיבור הקומי אשר צוחק על האנשים בקהל שהם הקורבנות הקומיים.

דוגמא שלישית:

https://www.youtube.com/watch?v=xTBEfCuRQBY    

בתוכנית זאת הגיבור הקומי הם ההפקה אשר מותחים את קותי אשר הוא הקורבן הקומי שצוחקים עליו. 

זירה 2-חדשות

עבודת סיכום זירה 2-  חדשות

 

שם: הודיה פוסטלניקו.
מורה: נאווה אנקרי.
כיתה: י6


שלבי העבודה:
1. יש לבחור שלושה מושגים  מתוך הזירה.
2. יש למצוא שלושה טקסטים תקשורתיים, כל טקסט עבור מושג אחד ולקשר בין הטקסטים לבין המושגים. הטקסטים צריכים להילקח מאתר חדשות מקוון.
3. יש למצוא שאלת חקר המתקשרת לזירת החדשות, יש לענות על שאלת החקר באמצעות חומר שלמדנו בכיתה ולמצוא מקור אחד שיענה ישירות או בעקיפין על שאלת החקר.
4. עליכם לבחור לכתוב כתבה או להכין סקר שיסייע לענות על שאלת החקר.
5. יש להכין מצגת שתכיל: א. דף שער.
                                    ב. הצגת שאלת המחקר.
                                    ג. מענה לשאלת החקר.
                                    ד. הכתבה\הסקר.
                                    ה. המושגים שבחרתם והטקסטים התקשורתיים.
     

שאלת המחקר שעלייה אני אעשה את העבודה היא:
מה גורם לצופה לצפות עד סוף המהדורה?

תחילה ארשום 3 מושגים שבעזרתם אענה על שאלת המחקר שלי :

1.  ערך חדשותי של ידיעה:
• ככל שלאירוע חדשותי יהיה ערך רב יותר כך הסיכוי שלו להיכנס למהדורת החדשות יהיה גבוה יותר. כתבה עם ערך חדשותי גבוה מאוד תופיע בתחילת המהדורה וידברו עליה בהרחבה ביחס לאירוע עם ערך חדשותי נמוך.
הערך החדשותי נקבע לפי שישה קריטריונים ככל שאירוע עונה על יותר קריטריונים כך ערכו החדשותי עולה. 

              ע    מ    י    ר    -   א    ח

         עדכניות     מפורסם        ייחודיות     רלוונטיות      אנושיות      חשיבות

                                                          

 

א. חשיבות- עד כמה האירוע חשוב לחיינו.

ב. רלוונטיות- שייכות ונגיעה של אירוע לקהל היעד.
ג. ייחודיות- אירוע חריג, שונה ומפתיע.
ד. אישיות מפורסמת- אירועים העוסקים בחייהם של אנשי ציבור.
ה. עניין אנושי- פונה לרגש, אירועים מרגשים.
ו. עדכניות- מידע חדש התורם להבנתנו את המציאות ומסע בקביעת עמדה.

2. סיווג החדשות לפי התוכן:
•לא מתוכננת: אירועים שליליים ובלתי צפויים, אירועים המושכים תשומת לב.

 •מתוכננת- טקסים עצרות, הפגנות וכדומה. מתקיימות בזכות הסיקור אבל אין להם כמעט ערך משל עצמן. מאפשרות דיווח מקצועי, כתבות פרשנות ועומק.

3. סיווג החדשות לפי תכנים: 

הפרדה והבחנה בין סוגים שונים של תוכן חדשותי.
•חדשות קשות- עוסקות בנושאים חשובים, במידע הדרוש לאזרחים כדי שיהיו מעודכנים באירוע שניתן לנתח או לפרש. לדוגמא כתבות בנושא בטחון, כלכלה, חינוך ועוד...  

•חדשות רכות: חדשות שעוסקות בנושאים קלילים שאינם בחשיבות עליונה יופיעו לרוב בסוף המהדורה לדוגמא: "איל גולן מוציא דיסק חדש", "עונת הרחצה נפתחה" וכדומה.

כעת אענה על שאלת החקר בעזרת המושגים שהשתמשתי:

לפי הגורם הראשון שלקחתי "ערך חדשותי של ידיעה" :
הערך חדשותי של הידיעה הוא דבר חשוב מאוד כדי לגרום לצופה לצפות עד סוף המהדורה. הוא מסדר את המהדורה כך שאנשים יצפו לראות אותה ולא ישתעממו ולא ידעו מה הולך להיות בהמשך. הערך החדשותי מסדר את המהדורה לפי נושאים, תחילה הנושאים החשובים יותר ואחר כך הפחות חשובים. בתחילת מהדורת חדשות מופיע לקט של כל הכתבות שיופיעו במהדורה וגם זה עוזר מפני שהצופה יודע מה הכתבות שאמורות לבוא ויש דברים שאפילו יעניינו אותו והוא יעדיף לחכות עד סוף המהדורה בשביל לראותם ועל הדרך הוא גם צופה בדברים חשובים שגם יעניינו אותו.


לדוגמא: http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q1_2016/Article-7cd8ae93ea06251004.htm?sCh=86806603e7478110&pId=25483675

במהדורה הזאת הכתבות מאוד מעניינות אולי לחלק לא
ואלי לחלק כן. בהתחלה יש כתבות קשות שאנשים יודעים
שעליהן הולכים ממש להרחיב בהתחלת המהדורה ובסוף
יש כתבה שהיא לא כל כך חשובה אבל תעניין הרבה מאוד
בנות  ולכן הן ירצו לחכות עד סוף המהדורה ולצפות
בכתבה שהן חיכו לה, ובדרך יצפו בכל המהדורה.

לפי הגורם השני סיווג החדשות לפי תכנים:
הצופים יעדיפו להתחיל לראות את המהדורה תחילה עם דברים יותר רציניים ואחר כך להפיג את המתח עם משהו יותר קליל ו"מהנה".
 לדוגמא: אנשים יעדיפו לראות למשל כתבה על ילדה שהשתתקה מחיסון הפפילומה ואחר כך הם יעדיפו לראות כתבה לדוגמא באיזה מקומות בעולם הכי שווה לטוס מבחינת הפארקים וכו'..

הסקר שעשיתי :
אתם כעורכים שרוצים שכמה שיותר אנשים יצפו במהדורה עד סופה איזה כתבה הייתם שמים בפתיחה ואיזה כתבה הייתם שמים בסוף? 

"הנערה הפכה משותקת אחרי שחוסנה בפפילומה"  -  37  אנשים

"כל אחת יכולה להיות דוגמנית?-האם הסוכן רוברטו פיזר הבטחות כדי למכור בוק"-
 20 אנשים


ריפלקציה: למדתי בעבודה על חשיבות הסדר במהדורה ואיך זה משפיע על אנשים לצפות
עד סוף המהדורה